המילה העצובה קומקום

מאת: עידו אנג'ל

59

“בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא הַשִּׁירָה – וּמַגְבִּיהַּ יָדוֹ וְנוֹתָר עַד שֶׁהַיָּד, הָעֵט, הַהַגְבָּהָה, הַחֶדֶר, הֶחָצֵר, חַיּוֹת הֶחָצֵר, הַיָּרֵחַ, מַכְתְּשֵׁי הַיָּרֵחַ, הֶחָלָל, הַלֵּב הָעוֹטֵף אֶת הֶחָלָל – הֵם שִׁירָה.”

בספרו החדש, המילה העצובה קומקום, מרחיב אנג'ל עוד את מעשה הפרימה. בד בבד נמשכת בו מגמת התעמקות במקורות סוד יהודיים, עד שלפרקים נדמה כאילו החיבור מתכתב עם שירת זלדה (1984-1914) ועם יצירתה הספרותית-פואטית של חביבה פדיה (מוצא הנפש, בעין החתול, דיו אדם ועוד)... (ד"ר שועי רז, מתוך אחרית הדבר)

383 במלאי

תגובות