עמוד הבית

כשאנחנו חושבות על ספרות אנו חושבות על יופי. הכתיבה היא אמנות של ניסיון, של משחק, של מפגש. אנחנו מבקשות לשחרר אותה מחוקים ומשמות – רומן, נובלה, סיפור קצר, שיר. היא רגעית ומתמשכת. היא הקרקע והשמיים – והמרחבים אינסופיים.

על בסיס ההכרה בגמישותה של הספרות הקמנו את “בלה לונה” – הוצאה לספרות בעברית אחרת. הוצאה שתתמקד בספרות הנכתבת בעברית – שפה עשירה, מורכבת, מסוכסכת – ותציע מפגשים לא שגרתיים עם טקסטים שחורגים מהמקובל והשכיח בספרות המקומית כיום.

טקסטים קצרים (לעתים קצרים מאוד), פואטיים, בעלי מבנה וצורה מפתיעים ושפה משתנה – רכה, חריפה, חידתית, אמיצה. ספרות שיוצריה אינם חוששים לשחק אתה ולהתפלש בה ובכך מתמירים את חוויית הקריאה והופכים אותה נשגבת.

מכאן גם נובע שם ההוצאה – “בלה לונה”, ירח יפה (באיטלקית). “העברית האחרת” שאנחנו מבקשות לחקור היא בוהקת, נשגבת ומסתורית כמו הירח. הבחירה בשם לועזי בתעתיק עברי מדגימה את האלסטיות, את היכולת של העברית ללבוש צורות שונות ולשחק עם המופע שלה.

הטקסטים שיראו אור ב”בלה לונה” יענו על הצורך הזה שאנו מזהות – ספרות שקוראת תיגר על המוסכמות, על הארצי, ספרות ששואפת להביט בירח ובוראת קיום לשוני וסיפורי חדש באמצעות הגלוי והנסתר שבשפה.

 שרית שמיר, מו”ל ועורכת ראשית

סופרת ומשוררת, מלווה בתהליכי כתיבה, עורכת. עסקה באוצרות והייתה כתבת תרבות במשך שנים רבות לצד עיסוקה התרבותי, בעלת תואר בקרימינולוגיה והנחיית קבוצות לאורך השנים עוסקת בשיקום קוגניטיבי בארגז כלים הכולל כתיבה ויצירה, לאוכלוסיות עם צרכים מיוחדים.

תמונת פנים לי צילום כרמלה קיט

לי עברון – עריכה לשונית
משוררת, מתרגמת ועורכת.

תמי לבנת מלכה – עריכה ספרותית
עורכת, לקטורית, מלווה בתהליכי בתיבה.

אנחנו תרות אחרי טקסטים שוברי מוסכמות. כאלה ששפתם אינה משרתת את הסיפור, אלא להיפך – סיפורם משרת את השפה שלהם. שלחו אלינו כתבי יד שמזמינים לדיאלוג עם הקורא, עם הספרות עצמה. שלחו אלינו עברית אחרת.

כתב היד (בקובץ וורד בלבד):

“קשה לשאת את העצב משום שהראש פתוח ואור הירח נכנס פנימה גולמי. זהו עצב האור הנשקף. אין די מילים בעולם להסביר אפילו לי את אהבתי שלי. אני אומרת מילים וכמובן מתכוונת לסודות הכמוסים ביותר. כמו המילה גרגיר העשויה חול או המילה לב שצבעה תכול השמים וירוק בטן האדמה.”

 

אנחנו גאות להציג את הכותר הראשון שלנו: “ציפורים גדולות גדולות” מאת עידו אנג’ל.

שלוש נובלות שיריות, מזוקקות להפליא. הכתיבה של עידו אנג’ל מינימליסטית ואסתטית ודווקא משום כך הרווח בין המילים הופך משמעותי. כמו שתיקה בין תיבה מוזיקלית אחת לחברתה. כל פיסקה זעירה פורסת מצב הכרתי חדש. המילים, הציפורים הגדולות גדולות האלו, שוברות את רצף ההגיון המציאותי וסוטות ממסלולן: מן הגלוי אל הסמוי, ובחזרה.

59 50 הוסף לסל

“אנו מגיעים אל מקומות זרים כמו שאנחנו מגיעים לכל מקום. כמו היד הקושרת רצועות סנדל עור על קרסול גלוי, כמו קרן שמש המגיעה למצח ומפעילה דרכו את תנועת נשימות החום.”

“לא מעכל את השנים. לא מצליח לעכל בזמן. רק להווה יש טעם. טעם של מתכת. אין נשימה במזון. אני מזיע ואלפי כפות ידיים רועדות באצבעותי… אלפי פיות פעורים, רעבים… אין לי יכולת למדוד את נשימת העלים… אדמה ומתכת – הם לב הטעם. אי אפשר לעכל מתכות, ד”ר פיפר… אין ביכולתי.
ד”ר פיפר, איך אתה מבין את ההיסטוריה? את העקבות שהיא משאירה בזמן, בימים, בלילות, בבני האדם? בפרצוף שלי, בקמטים השקועים בעור… בסמלים החרוטים על החפצים שאנו מעבירים אחד לשני, במטבעות הכסף, באירו…”

ספרה של טלי עוקבי רצועות מפגיש על מקום אחד האי הצפוני העשיר ביותר בגרמניה, את כל דמויות הספר.

“תמת האי היא לא רק אלמנט בתוך הטקסט ומטאפורה לתנועות הנפש של הדמויות אלא גם המבנה הצורני של הטקסט. הוא מתחיל בתיאור של גאות ושפל ונגמר בתיאור של שיטפון. אלה שני הקטעים היחידים המתארים טבע כלשהו בסיפור והם תוחמים את המאורעות כמו אוקיינוס המשתרע סביב אי.” (רון דהן)

74 70 הוסף לסל

בהרצה

כשאנחנו חושבות על ספרות אנו חושבות על יופי. הכתיבה היא אמנות של ניסיון, של משחק, של מפגש. אנחנו מבקשות לשחרר אותה מחוקים ומשמות – רומן, נובלה, סיפור קצר, שיר. היא רגעית ומתמשכת. היא הקרקע והשמיים – והמרחבים אינסופיים.

על בסיס ההכרה בגמישותה של הספרות הקמנו את “בלה לונה” – הוצאה לספרות בעברית אחרת. הוצאה שתתמקד בספרות הנכתבת בעברית – שפה עשירה, מורכבת, מסוכסכת – ותציע מפגשים לא שגרתיים עם טקסטים שחורגים מהמקובל והשכיח בספרות המקומית כיום.

טקסטים קצרים (לעתים קצרים מאוד), פואטיים, בעלי מבנה וצורה מפתיעים ושפה משתנה – רכה, חריפה, חידתית, אמיצה. ספרות שיוצריה אינם חוששים לשחק אתה ולהתפלש בה ובכך מתמירים את חוויית הקריאה והופכים אותה נשגבת.

מכאן גם נובע שם ההוצאה – “בלה לונה”, ירח יפה (באיטלקית). “העברית האחרת” שאנחנו מבקשות לחקור היא בוהקת, נשגבת ומסתורית כמו הירח. הבחירה בשם לועזי בתעתיק עברי מדגימה את האלסטיות, את היכולת של העברית ללבוש צורות שונות ולשחק עם המופע שלה.

הטקסטים שיראו אור ב”בלה לונה” יענו על הצורך הזה שאנו מזהות – ספרות שקוראת תיגר על המוסכמות, על הארצי, ספרות ששואפת להביט בירח ובוראת קיום לשוני וסיפורי חדש באמצעות הגלוי והנסתר שבשפה.

 שרית שמיר, מו”ל ועורכת ראשית

סופרת ומשוררת, מלווה בתהליכי כתיבה, עורכת. עסקה באוצרות והייתה כתבת תרבות במשך שנים רבות לצד עיסוקה התרבותי, בעלת תואר בקרימינולוגיה והנחיית קבוצות לאורך השנים עוסקת בשיקום קוגניטיבי בארגז כלים הכולל כתיבה ויצירה, לאוכלוסיות עם צרכים מיוחדים.

תמי לבנת מלכה – עריכה ספרותית
עורכת, לקטורית, מלווה בתהליכי בתיבה.

תמונת פנים לי צילום כרמלה קיט

לי עברון – עריכה לשונית
משוררת, מתרגמת ועורכת.

אנחנו תרות אחרי טקסטים שוברי מוסכמות. כאלה ששפתם אינה משרתת את הסיפור, אלא להיפך – סיפורם משרת את השפה שלהם. שלחו אלינו כתבי יד שמזמינים לדיאלוג עם הקורא, עם הספרות עצמה. שלחו אלינו עברית אחרת.

כתב היד (בקובץ וורד בלבד):

“קשה לשאת את העצב משום שהראש פתוח ואור הירח נכנס פנימה גולמי. זהו עצב האור הנשקף. אין די מילים בעולם להסביר אפילו לי את אהבתי שלי. אני אומרת מילים וכמובן מתכוונת לסודות הכמוסים ביותר. כמו המילה גרגיר העשויה חול או המילה לב שצבעה תכול השמים וירוק בטן האדמה.”

 

אנחנו גאות להציג את הכותר הראשון שלנו: “ציפורים גדולות גדולות” מאת עידו אנג’ל.

שלוש נובלות שיריות, מזוקקות להפליא. הכתיבה של עידו אנג’ל מינימליסטית ואסתטית ודווקא משום כך הרווח בין המילים הופך משמעותי. כמו שתיקה בין תיבה מוזיקלית אחת לחברתה. כל פיסקה זעירה פורסת מצב הכרתי חדש. המילים, הציפורים הגדולות גדולות האלו, שוברות את רצף ההגיון המציאותי וסוטות ממסלולן: מן הגלוי אל הסמוי, ובחזרה.

59 50 הוסף לסל